משפחת הדרי החלה בפרויקט להוצאת שירים שהיו חלק בלתי נפרד מחייו של הסבא, הרב חיים ישעיהו הדרי, שירים שליוו אותו כל חייו.
מתוך הפרוייקט משוחרר כעת סינגל שני - "ישמחו במלכותך" לחן ישן של ר' יעקב תלמוד אותו מחדשים ומבצעים יחד צאצאי משפחת אדרי.
לחן: ר' יעקב תלמוד.
עיבוד והפקה מוזיקאלית: רון חניה.
מקהלה: מצאצאי משפחת הדרי:
הרב אביגדור גרוסברג, יהודה הנדלר, ידידיה טויבר, מתניה גרוסברג, אוריאל סעייד.
ילדים: הלל הנדלר, ועז-שלום סעייד.
פסנתר ובס: אביה גרינברג.
תופים: דני אבידני.
גיטרות וקלידים: רון חניה.
מיקס ומאסטרינג: גדי פוגטש.
עיצוב: יעל גרוסברג.
הפקה: אוריאל סעייד.
מאחורי השיר:
איש של שבת היה הגאון הרב הדרי זצ"ל, אשר למד בבחרותו בישיבת 'חברון' בירושלים, ולאחר מכן ייסד את ישיבת הכותל ועמד בראשה עשרות בשנים. בפרוש השבת כנפיה על הארץ השבת הייתה דמותו לובשת הדר, פניו מוארות באורה ופיו לא פסק מלדרוש בתורתה.
ואם הרב הדרי הוא האדם והשבת היא הזמן – הרי שירושלים היא המקום. בכל ערב שבת, בעת שנשקה החמה לאבני חומת ירושלים, היו בני הישיבה ובראשם הרב הדרי יורדים-עולים מהיכל הישיבה אל שריד בית מקדשנו.
ולא הליכה סתמית של חולין הייתה, אלא הליכת-ריקוד הנישאת בשירה על שמחת השבת: "ישמחו במלכותך", בלחנו של ר' יעקב תלמוד. כך היטיב לתאר רגעים מרוממים אלו אבי רט:
"שיאו של השבוע בישיבה היה בליל שבת. כל התלמידים התכנסו והתייצבו שורות־שורות על הכביש היורד לכיוון הכותל. במרכז השורה הראשונה, כקברניט הניצב בראש הספינה – הרב הדרי. ראשו מוטה קמעא כלפי מטה, עיניו ממוקדות בריכוז. ואז, כשמאחוריו עשרות ואף מאות בחורים, הייתה נשמעת נקישה קטנה באצבע צרדה, ומתחילים לשיר את השיר שהפך לסמל של ישיבת הכותל, "ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג שבת".
הרגליים נעות אל הכותל, מטופפות בקצב אחיד. מסביב חרדים, חילונים ותיירים רבים, וכולם מתבוננים בתימהון ובפליאה בדבוקת הבחורים הנעה בשירה לעבר הכותל, וכשמגיעה לשם יוצרת מעגל גדול של ריקוד, מעגל השואב לתוכו מאות רבות של אנשים המצטרפים לחוויה הייחודית הזו. כך מדי שבת בשבתו במשך עשרות שנים. הבחורים התחלפו, מחזורים חדשים הגיעו וחבשו את ספסלי בית המדרש, והרב הדרי עדיין בראש החבורה, עם אותה הטיית ראש, עם אותו מבט, עם אותו ניגון".
מסורת הירידה לכותל בערב שבת בניגון המיוחד לא פסקה במשך למעלה מיובל שנים, וגם בימים אלו מושר הניגון בפי תלמידי הישיבה בדרכם לכותל בערב שבת, כשבראשם ראש הישיבה הגאון הרב וידר שליט"א. מטבע הדברים היו תלמידים צעירים שביקשו לשנות מהמסורת, ועל כך מספר הרב ראובן טרדבורקס:
"כל ערב שבת רקדו בני הישיבה בדרך לכותל, ובראשם הרב הדרי, ושרו 'ישמחו במלכותך'. אחרי שנה, רטנו הבחורים ור' יחיאל ניגש לרב הדרי ואמר לו שאולי כבר כדאי להפסיק עם זה. אמר הרב הדרי: יום אחד יבוא לבקר בכותל יהודי ניצול שואה, שעבר לאמריקה וויתר על ה'אלטע היים', על מסורת בית אבא. בדרך לכותל הוא ישמע את המנגינה, יראה את בחורי הישיבה וייזכר בחיבה בנעוריו. אותו יהודי יחזור לאמריקה וישלח את ילדיו לבתי ספר יהודיים. זו הסיבה שאנחנו רוקדים בכותל.
כעבור 20 שנה היה יחיאל וסרמן שליח הסוכנות היהודית בלוס אנג'לס. שבת אחת הוא דיבר עם זוג ניצולים, והם שוחחו על ישיבת הכותל, והאיש סיפר לו את הסיפור הבא: אחרי המלחמה הוא ואשתו ויתרו על כל דבר יהודי. אחרי מלחמת ששת הימים הם התמלאו בגאווה יהודית, וביקרו בכותל. שם הוא ראה את בחורי הישיבה רוקדים והתרגש עמוקות, ובעקבות כך הם החליטו, כשיחזרו ללוס אנג'לס, לשלוח את ילדיהם לישיבה".
שיר זה – "ישמחו במלכותך" –יוצא עתה לאור, כחלק מפרויקט הקלטת שירי הגאון הרב הדרי זצ"ל על ידי בני המשפחה. כך יוכל המאזין, גם במרחק זמן ומקום, להתחבר ולהתרומם לשמחת ועונג השבת.
כיליד העיר העתיקה בירושלים, אני זוכר את השירה הזו בדרך לכותל, אכן היה מחזה מיוחד מאוד!
השבמחק