עם תפילת "אבינו מלכנו": אבי גרינבלט בסינגל בכורה - "החזירנו בתשובה"
הזמר, המלחין והיוצר אבי גרינבלט יוצא לדרך עם סינגל הבכורה שלו, "החזירנו בתשובה", שהוקדש לימי הרחמים והסליחות ולימים הנוראים. השיר החדש מעניק לחן וביצוע חדשים לאחת הבקשות המוכרות מתוך תפילת "אבינו מלכנו", באווירה של רגש וקומזיץ.
את הלחן ל"החזירנו בתשובה" כתב גרינבלט בעצמו, כשהמילים לקוחות מתוך נוסח תפילת "אבינו מלכנו": "אבינו מלכנו, החזירנו בתשובה שלמה לפניך". זהו הסינגל הראשון שלו כזמר ויוצר, והוא מסמן את תחילתה של דרך מוזיקלית שבמרכזה רגש, אמונה ורצון ליצור חיבור לבורא עולם באמצעות השירה והלחנים.
ביצירת השיר משתתפים טובי המוזיקאים, כשעל העיבוד וההפקה המוזיקלית הופקד אלי לאופר.
גם לאחר שהימים הנוראים חולפים והחיים חוזרים לשגרה, הבקשה "החזירנו בתשובה" אינה מאבדת מהרלוונטיות שלה. הרצון להתקרב, להשתנות ולחזור אל הקב"ה אינו מוגבל לזמן אלול והימים הנוראים, והוא מקבל כאן ביטוי בשיר פשוט וישיר שמבקש להשאיר את הנקודה הזו בלב גם במהלך השנה.
קרדיטים:
ביצוע ולחן: אבי גרינבלט. עיבוד ופסנתר: אלי לאופר. גיטרות: אבי סינגולדה. תופים: אהרן ברק. הקלטה: אולפני פאר. מיקס ומאסטרינג: אביב ירימי. עיצוב גרפי: מנדי איינהורן. מילים: מתוך תפילת "אבינו מלכנו" בתעניות ציבור ובימים הנוראים.
להחזיק מעמד, לבחור לקום: אלעזר יפרח בסינגל הבכורה - "אבי נתן"
אחרי שנים שבהן עסק במוזיקה אנדלוסית, פיוט ונגינת עוּד, הזמר והיוצר הירושלמי אלעזר יפרח יוצא לדרך מוזיקלית עצמאית עם סינגל הבכורה שלו, "אבי נתן". השיר נכתב מתוך ההתמודדות האישית של יפרח בשנות המלחמה, לצד המציאות הלאומית המורכבת והכואבת, ובוחר דווקא מתוך הקושי לדבר על הכוח לקום בכל בוקר, להודות ולהמשיך.
הטקסט של "אבי נתן" נע בין רגעים של קושי וספק לבין הבחירה שלא לוותר. יפרח כותב על מי שלא ביקש בהכרח להיות כאן, אך משנמצא בתוך המציאות הזו הוא מבין שיש לו תפקיד לקחת חלק, לתת יד ולהיות נוכח בתוך הסיפור הגדול. לצד ימים שבהם הייאוש מתקרב, חוזרת בשיר שוב ושוב אותה נקודת אחיזה: ההודיה וההחלטה לבחור בחיים מחדש.
"מודה אני לפניך, היום הזה אני בוחר", הוא שר, ובהמשך מגיע גם הדחף "להיות לוחם ולנצח, להתגבר על הקשיים". השיר לא מתעלם מהקושי, אבל גם לא נותן לו להיות המילה האחרונה.
מאחורי הפזמון של השיר עומד סיפור שהלך והתפתח במקביל ליצירה עצמה. יפרח כתב תחילה את בתי השיר יחד עם פזמון אחר, בעל אופי מוזיקלי שונה ומז'ורי. בהמשך, כשהשיר הגיע לשלב ההפקה, עלתה המחשבה שהוא זקוק לפזמון חדש, שיתאים יותר לאופי של הטקסט ולרעיון שהוא מבקש להעביר.
החיבור הזה הגיע מתוך ערב תפילה לשובו של אבינתן אור מהשבי, שבו השתתף יפרח בגן סאקר בירושלים. מדובר היה בערב ספונטני שאליו הגיעו אנשים מכל גווני החברה הישראלית, שהתכנסו יחד כדי להתפלל לשובו של אחד מהם הביתה. דווקא המפגש הזה הוליד אצל יפרח את הפזמון החדש ואת התחושה שכל מי שנמצא שם הוא חלק מאותו סיפור.
לדבריו, מתוך אותו ערב עלתה בו ההכרה שעם ישראל הוא חלק מסיפור גדול יותר, ושגם בתוך מציאות קשה יש כוח להמשיך יחד. הפזמון שנולד באותו מעמד הפך בהמשך לחלק המרכזי של "אבי נתן", ולאחר שובו של אבינתן אור מהשבי בחר יפרח גם להקדיש לו את שם השיר, ולשחרר אותו בסמוך לציון שנה לשובו.
החיבור בין סיפור אישי לסיפור לאומי הוא חלק מרכזי גם מהרקע שממנו מגיע יפרח. הוא בן 24, יליד ירושלים וגדל בבית שומר מצוות. אביו, ממוצא מרוקאי, גדל במושב, ואמו ממוצא אשכנזי. לדבריו, גם הרקע המשפחתי המגוון וגם התחנות השונות שבהן עבר לאורך השנים השפיעו על הזהות ועל השפה המוזיקלית שלו.
את הקשר למוזיקה החל כבר בילדות, כאשר אביו לקח אותו ואת אחיו ללמוד מוזיקה אנדלוסית ופיוט. שם נחשף לעוּד, שהפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהיצירה שלו. מהפיוטים ושירת הבקשות ועד לסגנון הפופ האמוני שהוא יוצר כיום, העוּד ממשיך ללוות אותו גם ביצירה המקורית.
יפרח זוכה ללמוד במשך שנים אצל רבי חיים ביטון, ממורי המוזיקה המרוקאית הבולטים בארץ, ובמסגרת דרכו המוזיקלית ניגן גם בהרכבים אנדלוסיים לצד משה לוק ופייטנים נוספים. לצד זאת, הוא מציין את יונתן רזאל כאחת הדמויות שהשפיעו עליו בעולם המוזיקה, הן מבחינת ההשראה והן מבחינת העידוד להמשיך ליצור.
את לימודיו עשה בבית הספר "מורשה", ולאחר מכן בישיבות "יקירי ירושלים" ו"יד אהרן". בהמשך התגייס לצה"ל ושירת ברבנות הצבאית ובאגף הגיור, וכיום הוא משרת במילואים ברבנות חטיבה 6.
גם המסלול האקדמי שלו השתנה בעקבות הרצון להתמקד במוזיקה. לאחר שנתיים של לימודי משפטים באוניברסיטה העברית, החליט יפרח לעצור ולפנות את עיקר זמנו לעשייה המוזיקלית. כיום הוא לומד לתואר ראשון במוזיקה ב"שירת הלויים".
במהלך המלחמה החל לכתוב שירי פופ אמוניים, מתוך המפגש עם הרבדים השונים של החברה הישראלית שבהם פגש לאורך הדרך. "פגשתי רבדים שונים בעם ישראל", הוא אומר. "את הציבור החרדי, הליטאי והספרדי, את ישיבות ההסדר, את הצבא בסדיר ובמילואים ואת האוניברסיטה החילונית. יש בי המון רבדים, ויחד עם זה אני פשוט ועממי".
גם "אבי נתן" מבקש לשקף את החיבור הזה. "אני רוצה שהשיר יעביר אופטימיות, אחדות ותחושה שאנחנו הולכים יחד בסיפור ארוך", אומר יפרח. "קצת צ'יל, קצת שמחה והרבה חיבור".
הסינגל הראשון הוא מבחינתו רק הצעד הראשון. לצד השירים המקוריים שכבר כתב, מצטברים אצלו גם חומרים של קודש, והוא שוקל בהמשך להקדיש פרויקט נפרד ליצירות הללו. ב"אבי נתן", בינתיים, הוא מציג את השילוב שמאפיין את דרכו: טקסט אישי, אמונה, תחושת שייכות, וכמובן גם הצליל של העוּד שמלווה אותו מאז ילדותו.
אשוב לנחמכם: אליעזר אולמן ממשיך מגיש סינגל שני - "אנוכי אנחמכם", בביצוע של אהרן ברייער
לאחר שיר הבכורה "רוצה ה' את יראיו" אותו הוציא לפני תקופה קצרה, המלחין אליעזר אולמן מוציא סינגל חדש בשם "אנוכי אנחמכם", כשהפעם על השירה אמון הזמר אהרן ברייער. על העיבוד הופקד יצחק שור.
השיר החדש הוא מתוך קינה שחיבר האלשיך הקדוש, רבי משה אלשיך זיע"א, אותה אומרים בזמן תיקון חצות. מילות הקינה עוסקות בנחמה, בהתקרבות ובאהבת הקב"ה לעם ישראל.
זהו הסינגל השני שאולמן משחרר מתוך אוסף לחנים שנוצרו אצלו לאורך השנים ונשמרו עד כה במגירה, כשהפעם אהרן ברייער מוביל את היצירה כסולן.
קרדיטים:
לחן: אליעזר אולמן. סולן: אהרן ברייער. עיבוד: יצחק שור.
עם הפנים לגאולה: בדרך לאלבום חדש אברומי וינברג מגיש מתוכו את הסינגל הראשון - "קבץ קבץ"
לאחר תקופת עבודה ממושכת באולפני ההקלטות, הזמר והיוצר אברומי וינברג משיק סינגל חדש וקצבי מתוך אלבום חדש: "קבץ קבץ". השיר מהווה את הסנונית הראשונה מתוך אלבום מלא בן 10 רצועות, שצפוי לראות אור מיד לאחר ימי החגים.
העיתוי של יציאת השיר מתחבר לאווירת חג הסוכות ולרעיון של אחדות ישראל. חז"ל אמרו כי "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת", רעיון שמבטא את החיבור בין כלל חלקי העם. בתוך האווירה הזו, "קבץ קבץ" מביא איתו תפילה על קיבוץ עם ישראל מכל קצוות הארץ, מתוך תקווה שנזכה כולנו יחד כבר בקרוב לעלות לרגל ולחגוג את חג הסוכות במלוא תפארתו בבית המקדש השלישי, שייבנה במהרה בימינו.
המילים המוכרות מתוך התפילה - "קַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ" - מקבלות כעת נופך עוצמתי, המשלב בין קיבוץ הגלויות מכל קצוות תבל לבין הכמיהה לגאולה השלמה.
את השיר האנרגטי הלחין אברומי וינברג בעצמו, כאשר על העיבוד וההפקה המוזיקלית חתומים אבי ריימי ויאיר בודנר.
קרדיטים:
לחן: אברומי וינברג. עיבוד והפקה מוזיקלית: אבי ריימי & יאיר בודנר. גיטרות: נועם בורג (חרגול). בס: אבי יפרח. כלי נשיפה: נחמן צוקר. הקלטות והפקת שירה: אבי ריימי. מיקס: חיים מוזס. מאסטרינג: יניב בלאס. עיצוב עטיפה: אלעד הלוי. יחסי ציבור ותקשורת: ישראל רוזן.
הלהיט מחצר טאלנא מגיע לאולפן: שלוימי בוקשפן מבצע את הניגון על "חבוקה ודבוקה בך"
ניגון שהפך בשנים האחרונות לחלק מהווי התפילה והטישים בחצר טאלנא יוצא כעת לראשונה בהפקה מוזיקלית רשמית: שלוימי בוקשפן מבצע את הלחן של ר' ישראל עדלמאן על המילים "חבוקה ודבוקה בך", מתוך תפילת ההושענות.
ראשיתו של הניגון בערב חג השבועות תשפ"ה, אז נקרא ר' ישראל עדלמאן להיכנס למעונו של כ"ק מרן אדמו"ר מטאלנא שליט"א. במהלך המפגש ביקש ממנו הרבי להלחין ניגון חדש על מילות התפילה "חבוקה ודבוקה בך".
הלחן שנולד בעקבות אותה בקשה התקבל בחצר החסידות והחל להישמע בטישים ובמעמדים שונים. במיוחד תפס הניגון מקום בימי חג הסוכות, במסגרת תפילות ההושענות, שם הוא מבוצע באווירה המיוחדת המאפיינת את מעמדי החג.
כעת מקבל הניגון עיבוד אולפני ומגיע לקהל הרחב בביצועו של שלוימי בוקשפן. לצדו משתתפים חברי מקהלת "טאלנער קאפעליא", המעניקים לביצוע את הגוון החסידי המזוהה עם מקורו של הניגון. על העיבוד הופקד נפתלי לנדסמן.
קרדיטים:
לחן: שרולי עדלמאן. שירה: שלוימי בוקשפן. עיבוד: נפתלי לנדסמן. גיטרות: נועם חרגול. מקהלות: "טאלנער קאפעליא". מיקס: אבי ריימי. עיצוב עטיפה: זעירא. יחסי ציבור ותקשורת: ישראל רוזן.
בעיצומם של ימי חג הסוכות, כשהמוני בית ישראל כבר יושבים בצילא דמהימנותא, מגיע ניגון חדש ששנועד לחבר אותנו ישירות אל תוך אווירת הקדושה והרוממות של החג. המלחין הערשי רוטנבערג חובר לזמר אברימי לונגר ולכוכב העולה יודעל'ע שאטן לביצוע משותף ומרגש – "אושפיזין".
השיר נולד מתוך הכמיהה הפשוטה והטהורה של כל יהודי לשבת בסוכה, להניח בצד את כל המולת ההכנות ולזכות לארח את שבעת הרועים ("איך בעט דיר קום זיצן מיט מיר אברהם..."). השילוב בין הקולות של רוטנבערג ולונגר לבין גוון הקול הצעיר והמבטיח של שאטן מייצר ביצוע סוחף ומלא רגש.
על העיבוד המוזיקלי העשיר הופקד דוד פינק. לצד הסינגל יוצא גם וידאו קליפ ייחודי שנוצר בטכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) בהפקתו של יוסי בנט, הממחיש באופן ויזואלי את המעבר מהריצות והמולת ערב החג אל הרוגע, השקט והאור שבישיבה בסוכה עם האושפיזין קדישין.
קרדיטים:
הפקה קליפ & מוזיקאלי: לייבי פינק. עיבוד: דוד פינק. לחן: הערשי רוטנבערג. שירה: הערשי רוטנבערג, יודעל'ע שאטן, אברימי לונגר. עיבוד קולי: נותי רוטמן. מקהלות: קאפלה. עריכת קליפ Ai: יוסי בנט - בנט סושיאל. מיקס: אברומי לונגר - ארה"ב. עיצוב עטיפה: זעירא. יחסי ציבור ותקשורת: ישראל רוזן.
א סוכה'לע: חיים פריינד מחזיר לחיים את הקלאסיקה היידישאית של חג הסוכות
לכבוד חג הסוכות, הזמר חיים פריינד מחדש את אחד משירי החג המוכרים ביידיש, "א סוכה'לע", ומלווה את הביצוע בקליפ אנימציה ייחודי שנוצר כולו בעבודת יד.
השיר מתאר סוכה קטנה ופשוטה, הבנויה מלוחות עץ בסיסיים ומכוסה במעט סכך, העומדת מול רוחות קרות המאיימות לכבות את נרות החג. למרות הסערה, האור הקטן שבתוכה ממשיך לבעור. התיאור הפשוט מקבל משמעות רחבה יותר והופך לאלגוריה למסעו של העם היהודי לאורך כמעט אלפיים שנות גלות, לצד האמונה והציפייה להקמת סוכת דוד הנופלת ולבניין בית המקדש השלישי.
"א סוכה'לה" מבוסס על שירו ביידיש של המשורר אברהם רייזן, "אין סוכה", בלחן עממי. לצד התיאור של הסוכה הקטנה, המילים נוגעות גם בכמיהה לגאולה ומסתיימות בתפילה: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת".
את האווירה של השיר ממשיך הקליפ, שנבנה כעולם מיניאטורי העשוי מחיתוכי נייר בעבודת יד. לוי קליין אחראי על הקונספט, הניהול האמנותי והאנימציה, כשהעבודה החזותית מעניקה לשיר הוותיק מראה חדש ומיוחד.
מוזיקה ושירה: חיים פריינד. מילים: אברהם רייזן, מעובד מתוך שירו ביידיש "אין סוכה". לחן: עממי. אולפן הקלטות: Number 9 Audio Group. קליפ, קונספט, ניהול אמנותי ואנימציה: לוי קליין. יחסי ציבור ותקשורת: מוטי מדיה & מיוזיק וועלט.
בקצב אחר: חיים ישכיל מחדש את הקלאסיקה "אַ סוכּה'לע אַ קליינע"
הניגון המוכר והאהוב "אַ סוכּה'לע אַ קליינע", שליווה מזה דורות את ימי חג הסוכות בכיסופים וברגש נוסטלגי, זוכה כעת לרענון מוזיקלי מפתיע וקצבי. האמן והיוצר חיים ישכיל משחרר את "א סוכה ליד" – עיבוד תוסס, אנרגטי ומלא שמחה לקלאסיקה המוכרת.
היצירה נולדה מתוך רצון להביא איתה שמחה טהורה ואנרגיה מחודשת לימי החג. מיד במוצאי יום הכיפורים, מתוך הציפייה לדמי ימי הסוכות, החל ישכיל לגבש את הקונספט המוזיקלי. מכאן הדברים נעו בקצב מסחרר:
ביום שלישי הושלם המבנה והלחן, וכבר למחרת הועברו החומרים לידיו של המעבד המוזיקלי יענקי כהן, שהעניק לשיר מעטפת מקפיצה ועשירה. משם המשיך הפרויקט לאולפני יונתן בלוי לצורך הקלטות והפקת שירה. בתום מרתון אינטנסיבי של יומיים וחצי ועבודה מסביב לשעון, נולדה הגרסה החדשה שצפויה להכניס אנרגיה חדשה ותוססת לכל סוכה וסוכה.
את השיר המקורי (שנקרא בראשיתו "אִין סֻכָּה") כתב המשורר אברהם רייזין והוא פורסם בשנת תרס"ג, במשך השנים הוא קיבל ביצועים רבים בגרסאות עם שינויים קלים, והוא נחשב לאחד מנכסי הצאן ברזל של הפולקלור היהודי.
הטקסט המקורי מתאר סוכה דלה ורעועה מקרשים פשוטים, שרוחות הסתיו הקרות מנשבות דרך סדקיה ומאיימות למוטט אותה. בעוד בני הבית חוששים מקריסתה, אב המשפחה נוסך בהם ביטחון ומזכיר כי רוחות רבות כבר נשבו בעבר, והסוכה הוסיפה לעמוד ותמשיך לעמוד.
ברבות השנים הפך השיר למשל סמלי ועמוק על חוסנו של עם ישראל בגלות – עם ששרד תהפוכות, רדיפות וטלטלות, אך מוסיף לעמוד איתן בביטחון ובאמונה. לבתים ביידיש נוסף ברבות השנים הפזמון מתוך תפילת ברכת המזון לחג – "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת", המבטאת את הציפייה לגאולה השלמה.
קרדיטים:
לחן: חיים ישכיל. מילים: אברהם רייזין, מקורות. הפקה מוזיקלית: יענקי כהן. מיקס ומאסטרינג: יענקי כהן. הפקת שירה והקלטות: אולפני יונתן בלוי. עיצוב עטיפה: אוליגרף. יחסי ציבור ותקשורת: ישראל רוזן.
מרימים את הסכך: שוקי סלומון וישראל מקמל חוברים בלהיט חדש לחג - שיר לסוכות
עם קצב עכשווי, קליפ מרהיב ומסר של אחדות וקירוב לבבות - השילוב בין שוקי סלומון לישראל מקמל מביא את הלהיט שילווה את ימי החג ושמחות בית השואבה.
בעיצומו של חול המועד סוכות מגיע סינגל מקפיץ במיוחד: האמן והיוצר שוקי סלומון חובר לזמר ישראל מקמל לשיתוף פעולה אנרגטי שמביא איתו בדיוק את מה שדרוש לימי החג – שמחה פורצת גבולות, חיבור בין חלקי העם ואווירת יום טוב חגיגית.
הסינגל החדש, "שיר לסוכות", מלווה בווידאו קליפ צבעוני ועשיר שמכניס את הצופים בן רגע לקצב של ימי הסוכות. מעבר לאנרגיה הסוחפת, השיר נושא בחובו מסר מרכזי של קירוב לבבות וערבות הדדית תחת צלא דמהימנותא.
הטקסט נכתב על ידי שוקי סלומון ודיוויד טויב, שהלחינו את היצירה יחד עם אליהו שרם. על העיבוד וההפקה המוזיקלית המלוטשת שוקדים שרוליק מנדלסון ודיוויד טויב, שהעניקו לשיר מעטפת עכשווית וממכרת שצפויה לככב בנגנים הביתיים, ברמקולים של הסוכות ובמעגלי הריקודים בשמחות בית השואבה ברחבי הארץ.
קרדיטים:
מילים: דייויד טויב, שוקי סלומון ואליהו שרם. לחן: דייויד טויב, שוקי סלומון, ואליהו שרם. עיבוד והפקה מוזיקלית: שרוליק מנדלסון, דייויד טויב. מיקס ומאסטרינג: עדי פרז. הפקת קליפ: בני ברזל. צילום: ש.כ. בימוי עריכה וצבע: הרשי סגל. יחסי ציבור ותקשורת: ישראל רוזן.
ארבעה זמרים, מקהלה אחת ואווירת חג: עקיבא גרומן והחברייא ב"הושענא רבה"
לקראת הושענא רבה יוצא לאור פרויקט מוזיקלי חדש של עקיבא גרומן, שבו הוא מארח את דובי מייזלעס, אהרלה סאמט ודודי פולק, יחד עם מקהלת קאפלה. המיזם נבנה במיוחד עבור אווירת החג ומביא אל שולחן הסוכה רצף של ניגוני התעוררות והוד.
גרומן, שכבר הוציא בעבר את "קידוש", "שלום זכר" ו"ראש חודש", ממשיך הפעם לכיוון מעט שונה, עם הפקה שמבקשת ללכוד את האופי המיוחד של הושענא רבה באמצעות ביצוע משותף של כמה מהקולות המזוהים עם המוזיקה החסידית.
מאחורי בחירת השירים והקו המוזיקלי עומדים עקיבא גרומן ונותי רוטמן, שגיבשו יחד את הקונספט והפלייליסט. רוטמן אחראי גם על העיבוד הקולי והניצוח, בעוד שעל העיבוד המוזיקלי הופקד נפתלי לנדסמן.
לצד ארבעת הזמרים משתתפת בהפקה מקהלת קאפלה, בקליפ משתתף הקלידן יוסי אייזן. על הקלרינט מנגן ארי ברנד ואת ההפקה הוויזואלית הוביל הרשי סגל, שאחראי על הבימוי, העריכה והצבע.
הפקת הפרויקט נעשתה על ידי בני ברזל, עם צילום של דוד אוריאן ויצחק קלמן ושלל אנשי צוות שלקחו חלק ביצירת הקליפ ועיצובו.
קרדיטים:
שירה: עקיבה גרומן, דובי מייזלעס, דודי פולק, אהרלה סמט, מקהלת קאפלה. עיבוד: נפתלי לנדסמן. עיבוד קולי וניצוח: נותי רוטמן. קונספט ופלייליסט: עקיבא גרומן ונותי רוטמן. קלרינט: ארי ברנד. מיקס: חיים מוזס. בימוי עריכה וצבע הרשי סגל. הפקה: בני ברזל. קלידים בקליפ: יוסי אייזן. צילום: דוד אוריאן & יצחק קלמן. תאורן: ארתור מרצנסקו & ירון גוטפרב. עיצוב סוכה: יוסי רבינוביץ WOW. ניהול יום צילום: יענקי איזינבך. כח אדם: יהודה בש - ''קליבר''. עיצוב עטיפה: זעירא. יחסי ציבור ותקשורת: ישראל רוזן.
