היצירה העתיקה זוכה לעדנה: יענקי דסקל, מקהלת ויזניץ וצביקי לוין מחדשים את היצירה הוויזניצאית - 'בר יוחאי'
אחרי שהפכה לפנינת היצירות בל"ג בעומר בחצרות הקודש, זוכה היצירה הויזניצאית המפוארת 'בר יוחאי' מבית מדרשו של המלחין ובעל המנגן הרה"ח ר' בעריש וישאווער ז"ל, לחידוש והפקה עדכנית ומרעננת.
מי שמגיש אותה בקולו, הוא לא אחר מבעל המנגן של בית ויזניץ ר' יעקב יודא דסקל, מלווה במקהלת ויזניץ בניצוחו של יודא מאיר פולק, כאשר על העיבוד והתזמור מופקד המטאור הצעיר המוזיקאי והקלידן צביקי לוין.
לחן: ר' בעריש ווישאווער. עיבוד והפקה מוזיקלית: צביקי לוין. גרפיקה: שמעון רוכמן. יחסי ציבור: בפרונט.
עשור לפטירת בעל ה"ישועות משה": יענקי דסקל בשיר מרגש - "נפשי"
הבעל מנגן והזמר החסידי הנודע יענקי דסקל, המשמש אף כסולן החצר של חסידות ויז'ניץ, מגיש שיר חדש ומרגש - "נפשי נפשי", אותו הלחין לרגל עשור לפטירת כ"ק האדמו"ר מרן בעל ה"ישועות משה" זי"ע מויזני'ץ, שהמילים של השיר - דברי תוכחתו של בעל ה'חובות הלבבות' - רבנו בחיי זי"ע, היו שגורים בפיו והוא דבק ב'תוכחה' זו כל ימיו.
מרן האדמו"ר מויזניץ' שליט"א מרבה לספר כי: "זכורני בקטנותי כיצד אאמו"ר הק' זי"ע היה מסתובב לפנות בוקר בחדר שבבית, ושינן לעצמו את ה'תוכחה' שב'חובות הלבבות': 'נפשי נפשי, הכיני צידה לרוב אל תמעיטי, בעוד בחיים חיתך ויש לאל ידך... ודעי, כי תמול לעד לא ישוב'... אאמו"ר זי"ע היה אומרה בנעימה מעוררת ושובת לב".
תחת רושם דברי האדמו"ר שליט"א, הולחן הניגון 'נפשי הכיני צדה לרוב' לקראת יומא דהילולא הראשון של כ"ק האדמו"ר זי"ע - כ' באדר תשע"ג. הלחן מבטא את הדרכתו ומורשתו, והוא התקבל בחיבה ומושר בהתרגשות בקרב המוני אנ"ש ומבקשי חסידות ומוסר.
עם התקרב יומא דהילולא העשירי - כ' באדר א' תשפ"ב, יענקי דסקל מגיש את הלחן בעיבוד חדש של בני לאופר ובהשקעה רבה ומיוחדת, כשאל יענקי מצטרפים מקהלת חסידות ויזניץ', ומקהלת הילדים "שבח" מארה"ב.
לחן: יעקב יהודא דסקל. עיבוד מוזיקלי: בני לאופר. עיבוד קולי: הרשל בריסק. מיקס: חיים מוזס. מקהלת ויזניץ': יהודה מאיר פולק, שלוימי פולק, דודי פרידמן. מקהלת ילדים: שבח - יוסי גליק, ארה"ב. הוקלט באולפנים: בנט, טנור. טכנאים: אבי ה., דייויד טויב. גרפיקה: סטודיו מודל, מ. מנדל. יחסי ציבור: מענדי קורנט.
(ספר חובות הלבבות שער ז - שער התשובה פרק ז) נפשי, הכיני צדה לרוב, אל תמעיטי, בעוד בחיים חיתך ויש לאל ידך, כי רב ממך הדרך, ואל תאמרי למחר אקח צדה, כי פנה היום, ולא תדעי מה ילד יום, ודעי כי תמול לעד לא ישוב, וכל אשר פעלת בו, שקול וספור וחשוב. ואל תאמרי מחר אעשה, (עד כאן המילים בשיר) כי יום המות מכל חי מכסה. מהרי עשות בכל יום חקו, כי המות בכל עת ישלח חצו וברקו. ואל תתמהמי מעשות חק דבר יום ביומו, כי כצפור נודדת מן קנה, כן איש נודד ממקומו.
