‏הצגת רשומות עם תוויות אברהם יצחק שידלא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אברהם יצחק שידלא. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 2 בספטמבר 2025

יואלי קליין, שייע גרוס, מנחם ברנשטיין - א פייער זאל ברענען

אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה: הניגון שנולד מתוך התופת חוזר לחיים - "א פייער זאל ברענען"

בביצוע חדש ומרגש של האמנים יואלי קליין ושייע גרוס יחד עם המוזיקאי מנחם ברנשטיין, מגיע אלינו ניגון קודש ששרד את תופת השואה. השיר, "א פייער זאל ברענען" (אש תבער), נכתב והולחן על ידי הבחור הקדוש מתתיהו געלמאן הי"ד וחבריו לקבוצת ה"מטיסובצ'עס" בימי הזעם.

מתיסובצ'יס: שמה של קבוצת צעירים גדולה של דתיים מקרקוב שהמשיכה ללמוד תורה במחתרת בתקופת המלחמה. בראש הקבוצה עמד מתתיהו גלמן, (על שמו נקראת הקבוצה) צעיר ממשפחה מתבוללת מוינה, אשר התקרב לדת בשנות נערותו למד בישיבת "חכמי לובלין", והמשיך לחסידות גור.

חברי הקבוצה הקדישו את כל זמנם ללימוד תורה ופעלו בגטו באופן לא חוקי. מסיבה זו הם לא זכו להקצבות המזון הרשמיות, ונתמכו על ידי יהודים אשר חלקו עימם את מזונם. גלמן ניסה להרחיב את השפעתו לעיירות שבאזור קרקוב וקרא לצעירים לארגן קבוצות לימוד דומות לשלו. קבוצה זו המשיכה בפעילותה התורנית עד לחיסול גטו קרקוב ורציחת יהודי העיירות שבסביבה.

הניגון הזה שימש לאותם בחורים טהורים שהמשיכו בעבודת ה' במסירות נפש, עוגן של אמונה ודבקות, בתוך האפלה הם מצאו כוח להתחזק דרך השירה הזו, שנשאה אותם בדבקות עילאית עד אשר נרצחו על קידוש ה׳ בידי הנאצים ימ״ש.

חלק מבתי השיר, ששרד במשך שנים, הובאו על ידי הרב יוסף בן גנשה הי"ו, שהכיר את הניגון דרך חצרות הקודש בהן הוא הושר בהתעוררות מיוחדת.

השיר מבטא מסירות נפש, דבקות בה' ותפיסת עולם חסידית ייחודית. כל בית בשיר מדגיש עיקרון רוחני שרק "חסיד" – אדם שחי מתוך אמונה עמוקה ומסירות לה' – יכול להבין באמת. האש של התלהבות ודבקות בה', ההתבטלות לה', ההתעלות מעל החומריות והמסירות נפש בעשיית המצוות – הם הסיבה שבגללה כדאי להיות חסיד. החסידות היא דרך חיים שמביאה משמעות עמוקה וחיבור לה', גם בתוך כל הקשיים והאתגרים.

השיר שנכתב בתקופת השואה, בתנאים של רדיפה וסבל, משקף את הכוח הרוחני של אותם בחורים צעירים שמצאו תקווה ודבקות דרך השירה. הוא מבטא את היכולת לשמור על אמונה והתלהבות גם בחושך הגדול ביותר, והביצוע המחודש של יואלי קליין ושייע גרוס ממשיך להפיץ את המסר הזה לדורות הבאים.

כעת, הניגון שנולד מתוך אש של מסירות נפש ושמר על הלהבה היהודית בליבותיהם של ה"מטיסובצ'עס", חוזר ומצית אש חדשה בלב השומעים. זה לא עוד שיר, אלא עדות נצחית לכוחה של הרוח היהודית.

כפי שנאמר בשיר: ״פאר דעם אליין איז כדי א חסיד צו זיין״ (בשביל זה לבד כדאי להיות חסיד!)

שירה: יואלי קליין, שייע גרוס, מנחם ברנשטיין.
הפקה: אברהם יצחק שידלא.
עיבוד: מנחם ברנשטיין.
גיטרות: נחמן הלביץ.
אולפן: יענקי כהן.
מיקס: יענקי כהן.
עיצוב עטיפה: H Jacobs.
בימוי עריכה וצבע: הרשי סגל.
יחסי ציבור ותקשורת: ישראל רוזן. 

קישור לקובץ בגוגל דרייב

לצפיה בקליפ:


יום ראשון, 17 באוגוסט 2025

אושי לנדסמן, מקהלת מלכות וכוכבי החתונות - א קדאטשקע אין בני ברק

כוכבי הזמר במחרוזת קדאצ'קה אנרגטית עם מקהלת מלכות ואושי לנדסמן

קדאטשקע בבני ברק? מי היה מאמין שריקוד ה'קדאטשקע', סמל ירושלמי אותנטי ששורשיו נטועים במפגשים תרבותיים בין סמטאות העיר העתיקה ובחגיגות ל"ג בעומר במירון, יכבוש גם את בני ברק, עיר התורה והחסידות?

עד לא מכבר היו שני המושגים האלו בבחינת תרתי דסתרי, שכן ריקוד הקאדאטשקע מתאפיין בניחוח ירושלמי אפוף הוד קדומים, אותו הביאו בני ירושלים של מעלה ממחוזות הדרוזים והערבים מהסביבה בארץ ישראל, ואילו בעיר התורה והחסידות של גוש דן פחות נצפו מחולות מעין אלו.

אך עם השנים הפך הקאדאטשקע ללב ליבה של כל רחבת ריקודים תוססת בחתונות ובשמחות יהודיות, כשהוא מושך עשרות רקדנים לחגוג במרץ ובשמחה. אין רחבה ללא עשרות רקדני קאדאטשקע שמהווים את ליבת החתונה או כל שמחה יהודית אשר תהיה.

קדאצ'קה (או קאַזאַצקע) הוא ריקוד יהודי שהתפתח במזרח-אירופה בהשראה מהריקוד האוקראיני-קוזקי קזצ'וק, הריקוד השתמר בחתונות חסידיות, ועם העליה לארץ ישראל המשיך לחצרות הירושלמיות, ומשם למירון בל״ג בעומר. ריקוד 'הדבקה' הוא ריקוד עממי שמקורו מהדרוזים וערביי האזור בארץ ישראל, לבנון, סוריה וירדן, בעל מאפיינים שונים אך דומים בחלקם, מהם הושפע גם ריקוד ה'קדאצ'קה' כפי שאנחנו מכירים כיום.

אחרי הצלחת הפרקים הקודמים, מחרוזת 'ריקודים' (א חתונה אין בני ברק) ומחרוזת 'קבלת פנים', מגישים כעת חברי מקהלת 'מלכות' יחד עם אומן הקלידים אושי לנדסמן את הפרק השלישי בסדרת 'אין בני ברק', כשהפרק הנוכחי מוקדש כולו ל'קאדאטשקע' - מחרוזת של 26 להיטי ריקוד 'קדאטשקע' אותנטיים, התוססים ביותר מכל הזמנים, המשלבת להיטים חדשים מהתקופה האחרונה, לצד קלאסיקות נוסטלגיות מהארכיון.

את הביצוע המלהיב מובילים גדולי זמרי החתונות במגזר – אבריימי לונגר, מנדי וייס, מוישי ולס, יוסלה קרישבסקי, חיים פולק, יואלי קליין, אלי וייס, מוטי גולדמן, אהרלה סאמט, אושי פרוש, יוסל לייפער ויואלי דווידוביץ – בהרמוניה קולית מושלמת.

מאחורי הפרויקט עומדים פנחס ביכלר, שאחראי על הקונספט והעיבוד הקולי, ואושי לנדסמן, המוביל את האסטרטגיה והביצוע. העיבוד המוזיקלי נוצר בשיתוף אחיו הצעיר נפתלי לנדסמן וחבר מקהלת 'מלכות'. התוצאה? מחרוזת שתגרום לכל רחבה לרעוד משמחה!

הפקה וניהול פרויקט: אברהם יצחק שידלא.
הפקת אולפן: שלוימי בוקשפן.
אולפנים משתתפים: M.W.  מיכאל ויינברגר, יונתן בלוי, חסידימלעך ב"ב.
הפקת מקהלה וניהול: אברימי גולדשטיין.
בימוי, עריכה וצבע: הערשי סגל.
צילום: נתי אלבר ויוסף שלסט.
במה: שמחה רוזנבלט.
הפקת במה ויום צילום: מוטי פרידמן.
הגברה ותאורה: שרגא בוקשפן.
מיקס: חיים מוזס.
צולם באחוזת וגשל ב"ב.
עיצוב גרפי: שמעון רוכמן.
יחסי ציבור ותקשורת: ישראל רוזן. 

קישור לקובץ בגוגל דרייב

לצפיה בקליפ:



רשימת השירים במחרוזת:

1. דבקה ירושלמי – עתיק.
2. וייטער – שרולי גרין.
3. הודו להשם – יצחק האניג. ביצוע במקור גרשי אורי ושייע בערקא.
4. הודו להשם  -שלמה קרליבך.
5. מסלסלים – פנחס ביכלר. ביצוע במקור: יוסל לייפער ומקהלת מלכות.
6. כי טוב השם – ביהמ"ד קוזניץ.
7. ירוויון – ויז'ניץ.
8. והריקותי לכם – אברהם מרדכי שוורץ ואנטשי פרידמן.
9. שיבנה – מונה רוזנבלום. ביצוע במקור :עמית ליסטוונד.
10. ניגון 'בבואו מאדום' – סאטמר.
11. אתה הראת – ניגון מחצרות פולין.
12. יש בורא עולם – ניגון הורה עתיק.
13. השם יתברך – אלייצור. ביצוע מקור באידיש: לוי פאלקוויטש, שלוימי אסקל, יואלי קליין ומלכות.
14. ולעורר ליבי – שלמה קאליש (בעלזא).
15. וואס וועט זיין – ניגון ויז'ניצאי עתיק.
16. יום זה מכובד - עממי.
17. שבת קודש – וזי'ניץ.
18. שבת שלום – מאיר אדלר. ביצוע במקור: אהרלה סאמט.
19. שבת איז שיין – ניגון עתיק מבית סלונים וקוברין.
20. אוי ווי גוט – ר' הערשל'ה מקרעטשיניף זי"ע.
21. הייליגער באשעפעפר רחמים – ניגון עתיק מבית דינוב. ביצוע במקור אידיש: יואלי דווידוביץ, מוטי ויזל, אהרלה סאמט ומלכות.
22. רעים האהבים – ניגון עתיק. יצא לאור לרגל שמחת נישואי המפיק אברהם יצחק שידלא.
23. אל תעזבני – סקולען.
24. יהללו שמו – שומרי אמונים.
25. הלכה כר' שמעון – הרב חיים בנט.
26. געלוינט – אברהם מרדכי שוורץ ואנטשי פרידמן. 

יום שלישי, 11 בפברואר 2025

יואלי קליין & מנדי וייס - אין קדוש כהשם

בהפקה מושקעת: מנדי וייס, יואלי קליין ומקהלת 'מלכות' מבצעים את לחנו של שמחה בלעך - אין קדוש כהשם

המלחין החסידי שמחה בלעך מגיש את הסינגל הראשון שלו אותו הוא כתב והלחין - "אין קדוש כהשם", השיר יוצא בהפקה מושקעת ובביצוע סוחף של בעלי המנגנים מנדי וייס ויואלי קליין אותם מלווים בקולותיהם חברי מקהלת מלכות.

תחת ידו של בלעך ישנם עוד עשרות לחנים משובחים, נעימות רגש ושירי ריקוד, השיר החדש הוא הראשון מתוכם שיוצא לאור בהפקה מושקעת.

שירה: מנדי וייס, יואלי קליין.
לחן: שמחה בלעך.
עיבוד והפקה מוזיקלית: נפתלי לנדסמן.
הפקה: אברהם יצחק שידלא.
מיקס: חיים מוזס.
עיצוב עטיפה: זעירא.
יחסי ציבור: בפרונט.

קישור לקובץ בגוגל דרייב

יום ראשון, 29 בספטמבר 2024

אברימי לונגר - באור פניך

לזכות לאור עליון: אברימי לונגר במתנה לחג עם ביצוע מרומם למילות התפילה - באור פניך

טרם פרוש עלינו השנה החדשה, לקראת המלכת מלך מלכי המלכים, מגיש הזמר אברימי לונגר סינגל־קליפ מרומם ומרגש בשם - 'באור פניך', ביצוע נוסח ברסלב, אותו הוא מקדיש לכלל עם ישראל, לשנה חדשה ומלאה בבשורות טובות.

אברימי כותב: אשרי העם שבכל מצב הם לא נכנעים, בעוברינו משנה זו לשנה החדשה אני רוצה להקדיש מתנה מיוחדת לעם ישראל, נוסח מרטיט ומלא כיסופים הנושא את הכמיהה לחזות 'באור פניך', שנראה כולנו את האור והשפע של הקב"ה, השיר מוגש כמתנה גם לחסידי ברסלב, ובפרט לאלו המטלטלים בדרכים שיזכו בע"ה לאור בהירות הדרך.

עיבוד והפקה מוזיקלית: נחמן הלביץ.
גיטרות, בס, מנדולינות ותיכנותים: נחמן הלביץ.
קלרינט: אברימי בלטי.
כינור: אורן צור.
פסנתר: אלדד ציטרין.
מקהלות אווירה: אברהם יצחק שידלא (הוקלטו באולפני: שלוימי בוקשפן).
מיקס ומאסטרינג: חיים מוזס.
עיצוב עטיפה: זעירא.
יחסי ציבור: בפרונט.

קישור לקובץ בגוגל דרייב

לצפיה בקליפ:


יום שני, 26 באוגוסט 2024

מקהלת מלכות, אושי לנדסמן וגדולי הזמר החסידי - א קבלת פנים און בני ברק

קבלת פנים עם 24 שירים: מקהלת מלכות, אושי לנדסמן, ו־15 גדולי הזמר מישראל ומארה"ב במחרוזת קבלת פנים מושקעת במיוחד

שנה חלפה מאז ראה אור הפרק הראשון בסדרת 'א חתונה אין בני ברק' (חתונה בבני ברק) שזכה לתשואות בכל שכבות המגזר ונבחר כ'קליפ השנה' של תעשיית המוזיקה החסידית אשתקד.

והפעם, פרק שני בסדרה, מפציע שוב מבין סמטאותיה של העיר הצפופה בישראל, הלא היא העיר השמחה ביותר בישראל - בני ברק! העיר, שמדי לילה נישאים בה עשרות זוגות מאושרים בדרכם לבנות עוד בית נאמן בישראל, הפכה למשכנן של החתונות היהודיות התוססות והמרגשות כל כך שהפכו לחלק בלתי נפרד מהווייתה של בירת התורה והחסידות.

הפרק הנוכחי מוקדש לשעת ה'קבלת פנים' - הרגעים הנעלים המהווים הכנה למעמד החופה הנרגש, אותם מאפיינים שירי ערגה וכיסופין, ניגוני הימים הנוראים וגם קטעי חרוזים – גראמען בלע"ז - אותם משמיעים טובי המשוררים באוזני החתן טרם ילבש את הקיטל הצחור ויצעד בסך לחופה.

תחת שרביט הפקתו של המעבד ואמן החתונות אושי לנדסמן ובקונסטרוקציה מוזיקלית ראשונית מסוגה מבית היוצר ה'מלכותי' של פנחס ביכלר שאמון על הפלייליסט, הקונספט והעיבוד הקולי, התכנסו לאולם בני-ברקי אחד לא פחות מ־15 ענקי הזמר מכל הסוגים כשכל אחד עולה לבמת המוזיקה ומשמיע את ניגונו ובהמשך מצטרף לשולחן קבלת הפנים לשירה האדירה.

היוצר והגראמער האגדי של ארה"ב ה"ה מוטי אילוביץ עלה במיוחד ארצה ליטול חלק בפרויקט הזה, כשהוא מופקד על חלק החריזה ודברי הכיבושין של הפרויקט. אתו עמו נגלה כאן את יואלי קליין ומשה שטקל, בנימין לייפער וחותנו יוסל לייפער, אלי וייס ומוטי גולדמן, האחים ברוך ויזל ומוטי ויזל, אהרלה סאמט ומאיר אדלר שגם מפתיע עם לחן חדש 'שכל המלאכים' שהולחן לשמחת הנישואין של משפחת הנגיד ר' אייזיק לפקוביץ מניו-יורק ונחשף כאן לראשונה, יוסי ניילנדר ועקיבא גרומן, חיים פולק ויואלי דווידוביץ.

לצד לא פחות מ־12 חברי מקהלת מלכות ותזמורת בת עשרות נגנים, משתתפים כאן גדולי נגני הכליזמר היהודי כמו יהודה לוברבום ושני נגני הקלרינט אבריימי בלטי וארי ברנד שחוברים לדואט קלרינט ראשוני מסוגו בתעשייה עם נעימת התפילות של הימים הנוראים.

ניהול פרויקט: אברהם יצחק שידלא.
הפקת מוזיקת אולפן: שלוימי בוקשפן.
הפקת יום צילום: מוטי פרידמן.
בימוי ועריכה: הערשי סגל.
יחסי ציבור: בפרונט.

 קישור לקובץ בגוגל דרייב

לצפיה בקליפ: