להחזיק מעמד, לבחור לקום: אלעזר יפרח בסינגל הבכורה - "אבי נתן"
אחרי שנים שבהן עסק במוזיקה אנדלוסית, פיוט ונגינת עוּד, הזמר והיוצר הירושלמי אלעזר יפרח יוצא לדרך מוזיקלית עצמאית עם סינגל הבכורה שלו, "אבי נתן". השיר נכתב מתוך ההתמודדות האישית של יפרח בשנות המלחמה, לצד המציאות הלאומית המורכבת והכואבת, ובוחר דווקא מתוך הקושי לדבר על הכוח לקום בכל בוקר, להודות ולהמשיך.
הטקסט של "אבי נתן" נע בין רגעים של קושי וספק לבין הבחירה שלא לוותר. יפרח כותב על מי שלא ביקש בהכרח להיות כאן, אך משנמצא בתוך המציאות הזו הוא מבין שיש לו תפקיד לקחת חלק, לתת יד ולהיות נוכח בתוך הסיפור הגדול. לצד ימים שבהם הייאוש מתקרב, חוזרת בשיר שוב ושוב אותה נקודת אחיזה: ההודיה וההחלטה לבחור בחיים מחדש.
"מודה אני לפניך, היום הזה אני בוחר", הוא שר, ובהמשך מגיע גם הדחף "להיות לוחם ולנצח, להתגבר על הקשיים". השיר לא מתעלם מהקושי, אבל גם לא נותן לו להיות המילה האחרונה.
מאחורי הפזמון של השיר עומד סיפור שהלך והתפתח במקביל ליצירה עצמה. יפרח כתב תחילה את בתי השיר יחד עם פזמון אחר, בעל אופי מוזיקלי שונה ומז'ורי. בהמשך, כשהשיר הגיע לשלב ההפקה, עלתה המחשבה שהוא זקוק לפזמון חדש, שיתאים יותר לאופי של הטקסט ולרעיון שהוא מבקש להעביר.
החיבור הזה הגיע מתוך ערב תפילה לשובו של אבינתן אור מהשבי, שבו השתתף יפרח בגן סאקר בירושלים. מדובר היה בערב ספונטני שאליו הגיעו אנשים מכל גווני החברה הישראלית, שהתכנסו יחד כדי להתפלל לשובו של אחד מהם הביתה. דווקא המפגש הזה הוליד אצל יפרח את הפזמון החדש ואת התחושה שכל מי שנמצא שם הוא חלק מאותו סיפור.
לדבריו, מתוך אותו ערב עלתה בו ההכרה שעם ישראל הוא חלק מסיפור גדול יותר, ושגם בתוך מציאות קשה יש כוח להמשיך יחד. הפזמון שנולד באותו מעמד הפך בהמשך לחלק המרכזי של "אבי נתן", ולאחר שובו של אבינתן אור מהשבי בחר יפרח גם להקדיש לו את שם השיר, ולשחרר אותו בסמוך לציון שנה לשובו.
החיבור בין סיפור אישי לסיפור לאומי הוא חלק מרכזי גם מהרקע שממנו מגיע יפרח. הוא בן 24, יליד ירושלים וגדל בבית שומר מצוות. אביו, ממוצא מרוקאי, גדל במושב, ואמו ממוצא אשכנזי. לדבריו, גם הרקע המשפחתי המגוון וגם התחנות השונות שבהן עבר לאורך השנים השפיעו על הזהות ועל השפה המוזיקלית שלו.
את הקשר למוזיקה החל כבר בילדות, כאשר אביו לקח אותו ואת אחיו ללמוד מוזיקה אנדלוסית ופיוט. שם נחשף לעוּד, שהפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהיצירה שלו. מהפיוטים ושירת הבקשות ועד לסגנון הפופ האמוני שהוא יוצר כיום, העוּד ממשיך ללוות אותו גם ביצירה המקורית.
יפרח זוכה ללמוד במשך שנים אצל רבי חיים ביטון, ממורי המוזיקה המרוקאית הבולטים בארץ, ובמסגרת דרכו המוזיקלית ניגן גם בהרכבים אנדלוסיים לצד משה לוק ופייטנים נוספים. לצד זאת, הוא מציין את יונתן רזאל כאחת הדמויות שהשפיעו עליו בעולם המוזיקה, הן מבחינת ההשראה והן מבחינת העידוד להמשיך ליצור.
את לימודיו עשה בבית הספר "מורשה", ולאחר מכן בישיבות "יקירי ירושלים" ו"יד אהרן". בהמשך התגייס לצה"ל ושירת ברבנות הצבאית ובאגף הגיור, וכיום הוא משרת במילואים ברבנות חטיבה 6.
גם המסלול האקדמי שלו השתנה בעקבות הרצון להתמקד במוזיקה. לאחר שנתיים של לימודי משפטים באוניברסיטה העברית, החליט יפרח לעצור ולפנות את עיקר זמנו לעשייה המוזיקלית. כיום הוא לומד לתואר ראשון במוזיקה ב"שירת הלויים".
במהלך המלחמה החל לכתוב שירי פופ אמוניים, מתוך המפגש עם הרבדים השונים של החברה הישראלית שבהם פגש לאורך הדרך. "פגשתי רבדים שונים בעם ישראל", הוא אומר. "את הציבור החרדי, הליטאי והספרדי, את ישיבות ההסדר, את הצבא בסדיר ובמילואים ואת האוניברסיטה החילונית. יש בי המון רבדים, ויחד עם זה אני פשוט ועממי".
גם "אבי נתן" מבקש לשקף את החיבור הזה. "אני רוצה שהשיר יעביר אופטימיות, אחדות ותחושה שאנחנו הולכים יחד בסיפור ארוך", אומר יפרח. "קצת צ'יל, קצת שמחה והרבה חיבור".
הסינגל הראשון הוא מבחינתו רק הצעד הראשון. לצד השירים המקוריים שכבר כתב, מצטברים אצלו גם חומרים של קודש, והוא שוקל בהמשך להקדיש פרויקט נפרד ליצירות הללו. ב"אבי נתן", בינתיים, הוא מציג את השילוב שמאפיין את דרכו: טקסט אישי, אמונה, תחושת שייכות, וכמובן גם הצליל של העוּד שמלווה אותו מאז ילדותו.
קרדיטים:
מילים ולחן: אלעזר יפרח, צור דדשי.
השראה מוזיקלית: מאור שושן.
עיבוד והפקה מוזיקלית: דוידי פרימק.
מיקס ומאסטרינג: עדי פלזן.
עוּד ובוזוקי: אלעזר יפרח.
כינורות וויולה: אברהם מימרן.
גיטרות ופרקשן: דוידי פרימק.
קישור לקובץ בגוגל דרייב
[audio:קישור]
