מאיר ברוק - אגדת הצמח צדק

ניגון של חמלה: מאיר ברוק מחייה את אגדת ה"צמח צדק" ביצירה חדשה ומלאה באהבת ישראל

הזמר והיוצר מאיר ברוק, מי ששימש בעבר כרב באזרבייג'אן ופעל תחת עינם הפקוחה של האייתוללות, משחרר שיר-סיפור יוצא דופן המבוסס על מעשייה חסידית עתיקה. "אגדת הצמח צדק" - מסע מוזיקלי אל עומק הלב היהודי.

המוזיקה היהודית זוכה לנדבך חדש ומרתק עם צאתו של "אגדת הצמח צדק", סינגל חדש של האמן מאיר ברוק. הפעם, ברוק לא מסתפק בשיר רגיל, אלא טווה עלילה שלמה – יצירה מוזיקלית סיפורית השואבת את השראתה מהעולם החסידי ומביאה אותה אל המרחב הישראלי של ימינו.

בין שמיים לארץ: המשפט שמתנהל כאן ועכשיו

במרכז השיר עומדת דמותו המאירה של אדמו"ר ה"צמח צדק", המגלמת אהבת ישראל ללא תנאי. השיר מגולל את סיפורו של עשיר שגרש משפחה ענייה מביתה, ומצא את עצמו עומד למשפט בבית דין של מעלה. בצעד מפתיע, מחליטים בשמיים להעביר את ההכרעה אל העולם הזה – אל הקהל שיושב ומאזין לסיפור.

ברוק מצליח להעביר את המתח שבין חומר לרוח, ובין תאוות הממון לרחמים אנושיים. בסיום השיר, הוא בוחר להשאיר את המאזין עם סימן שאלה ועם צליל פתוח, המזמין כל אחד לערוך חשבון נפש אישי ולמצוא את התשובה בתוכו.

מהגבול האיראני אל האולפן

סיפורו האישי של מאיר ברוק (49), נשוי ואב לשמונה, מרתק לא פחות מהשיר עצמו. בעברו שימש כשליח חב"ד וכמנהיג רוחני באזרבייג'אן המוסלמית. באותן שנים פעל בדרכים יצירתיות, הרחק מאור הזרקורים, כדי לסייע לקהילה היהודית באיראן השכנה, כולל העברת מצות וצרכי דת מתחת לרדאר של השלטונות.

הניסיון הזה, של חיים בתוך קהילה יהודית קטנה במדינה זרה, עיצב את תפיסת עולמו: "יהדות מחייכת". ברוק מאמין בכוחה של המוזיקה לגשר על פערים, להמיס מחלוקות ולחבר בין אנשים דרך סיפור טוב וניגון שחודר את הלב.

ברוק מתבלט ביכולתו הייחודית לספר סיפורים דרך מוזיקה, וליצור שירים שאינם רק מושמעים - אלא נחווים: עלילה מוזיקלית שנפתחת, מתפתחת, וממשיכה להדהד גם הרבה אחרי הצליל האחרון.

קרדיטים:

מילים, לחן, עיבוד, שירה ונגינה: מאיר ברוק.
תופים, מיקס ומאסטרינג: עידן אלטמן.

קישור לקובץ בגוגל דרייב

מילות השיר:

הצמח צדק יצא לַקָּהָל
שָׁאַל בְּחִיּוּךְ מַאֲמָר אוֹ סִפּוּר
וְהִתְחִיל לְסַפֵּר עַל עָשִׁיר
עָשִׁיר עִם הַרְבֵּה בָּתִּים

הֶעָשִׁיר הִשְׂכִּיר דִּירוֹת לְכֻולָּם
וְהָיְיתָה מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית עֲנִיָּה
לֹא שִׁלְּמָה כְּבָר יוֹתֵר מִשָּׁנָה
וְקִבְּלָה צַו פִּנּוּי לַדִּירָה

הָאָב הֶעָנִי פָּנָה לָרַב שֶׁל הַגְּבִיר
הַרֶבֶּה מֵרוּזִ'ין
מַמָּשׁ בִּדְמָעוֹת יֵשׁ לִי חָמֵשׁ נְפָשׁוֹת
וְאֵין לִי כֶּסֶף פָּשׁוּט אֵין לִי מָעוֹת
הִרֶבֶּי מֵרוּזִ'ין פָּנָה אֶל הַגְּבִיר
מַמָּשׁ בַּדְּרִישָׁה
כֶּסֶף יֵשׁ לְךָ מַסְפִּיק -אָז דַּי לְהָצִיק
עֲזֹב הַמִּשְׁפָּחָה בִּמְנוּחָה
אֲבָל רֶבֶּי -

אֵין לְךָ מֻשָּׂג מָה זֹאת תאוות מָמוֹן
בְּכֶסֶף אֶפְשָׁר לִקְנוֹת מַמָּשׁ הַכֹּל !
לִקְנוֹת לִי עוֹד כּוֹחַ-
הַשְׁפָּעָה עַד בְּלִי דִּמְיוֹן.
בְּכֶסֶף אֶפְשָׁר לִקְנוֹת
כִּמְעַט הַכֹּל!

הַגְּבִיר הִסְכִּים לְוַתֵּר עַל שָׁנָה
אֲבָל אַחֲרֵי הַשָּׁנָה לֹא הִגִּיעַ פְּרוּטָה
וְזָרַק הַמִּשְׁפָּחָה לָרְחוֹבוֹת
בַּחֹרֶף חֲמִשָּׁ נְפָשׁוֹת

אַחֲרֵי 120 שֶׁל הַגְּבִיר
הִגִּיעַ הַגְּבִיר לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה
הָיוּ לוֹ הַרְבֵּה זְכוּיוֹת
חֶסֶד צְדָקוֹת רַבּוֹת

הִגִּיעַ הַמְּקַטְרֵג וְאָמַר לְבֵית הדִּין
תִּרְאוּ אֶת הַנִּבְזֶה
זָרַק לָרְחוֹבוֹת חמש נְפָשׁוֹת
לַקֹּר הָרוּסִי הַקָּשֶׁה

עָנָה הַגְּבִיר לְבֵית דִּין
אֵין לכם מֻשָּׂג מָה זֹאת תאוות מָמוֹן
בְּכֶסֶף אֶפְשָׁר לִקְנוֹת מַמָּשׁ הַכֹּל !
לִקְנוֹת לִי עוֹד כּוֹחַ-
הַשְׁפָּעָה עַד בְּלִי דִּמְיוֹן.
בְּכֶסֶף אֶפְשָׁר לִקְנוֹת
כִּמְעַט הַכֹּל!.

הֶחֱלִיט בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה -
שֶׁיָּדוּנוּ בְּדִינוֹ כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה
שֶׁלָּנוּ מָלֵא הַתַּאֲווֹת
וְלָנוּ הֵם בִּכְלָל לֹא זָרוֹת
הַצֶּמַח צֶדֶק פָּנָה לַקָּהָל
שֶׁיָּשַׁב מְרֻתָּק וְהִקְשִׁיב לַסִּפּוּר
וְשָׁאַל קְהַל קָהָל
הַאִם הַגְּבִיר חייב אוֹ זַכַּאי

רַחַשׁ עָבַר בֵּין הַחֲסִידִים
הֵבִינוּ כֻּלָּם
הַמִּשְׁפָּט מִתְנַהֵל
מַמָּשׁ כָּאן וְעַכְשָׁו
וְהֵם צָעֲקוּ זַכַּאי זַכַּאי
הַצֶּמַח צֶדֶק חייךְ חִיּוּךְ עֲנָקִי
שֶׁל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
וְהִתְחִיל לוֹמַר מַאֲמָר אֱלוֹקִי
אֶת הַסִּפּוּר בִּכְלָל לֹא סִיֵּים.