מהמכתב של הרבי לרחבת הריקודים: אליסף חפץ בלהיט חדש לעונת החתונות - "ברכת מזל טוב"
עם בואה של עונת החתונות והשמחות, הזמר אליסף חפץ משחרר סינגל חדש ואנרגטי שכולו ברכה: "ברכת מזל טוב". השיר החדש מבקש ללוות את החתנים והכלות ביום חופתם עם המילים העוצמתיות של הרבי מליובאוויטש, עטופות בניגון חב"די סוחף.
השיר הייחודי מבוסס על נוסח המכתב המפורסם אותו נהג הרבי מליובאוויטש לשלוח לזוגות לקראת יום חתונתם. המילים, שמברכות על הקמת "בניין עדי עד" על יסודי התורה והמצווה ברוח החסידות, קיבלו לבוש מוזיקלי מרענן בזכות חיבורו של השליח הרב יוסי חדקוב, ששידך בין מילות הברכה ללחן החב"די הידוע.
על המלאכה הופקד המעבד והמפיק המוזיקלי מנדי ליפסקר, שיצר עיבוד עדכני ששומר על האותנטיות של הניגון תוך התאמה מושלמת לאווירת השמחה של עונת האירועים.
"הנני בזה להביע ברכתי, ברכת מזל טוב... ויבנו בית בישראל בניין עדי עד..."
זהו שיר אנרגטי שמעניק עומק רוחני לצד שמחה מתפרצת, וצפוי להפוך לחלק בלתי נפרד מפס הקול של החתונות בתקופה הקרובה ובשנים הבאות עלינו לטובה.
קרדיטים:
עיבוד והפקה מוזיקלית: מנדי ליפסקר. מיקס ומאסטרינג: שרון רייז. מילים: מכתבו של הרבי מליובאוויטש. חיבור המילים ללחן: השליח הרב יוסי חדקוב. גרפיקה: רות אדלר. הופק והוקלט באולפני 'גלים'.
הנני בזה להביע ברכתי ברכת מזל טוב מזל טוב ושתהיה בשעה טובה ומוצלחת ויבנו בית בישראל בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות.
חזון הגאולה בצלילים: לכבוד הסיום, אליסף חפץ מגיש סינגל חדש - "ניגון הרמב״ם"
עם סיומו של המחזור ה־45 בלימוד ה"רמב״ם היומי" - תקנתו המפורסמת של הרבי מליובאוויטש המאחדת את עם ישראל סביב לימוד הלכות כל התורה כולה - משחרר האמן אליסף חפץ סינגל חדש ועוצמתי.
השיר, המכונה "ניגון הרמב״ם", שואב את מילותיו מסיום ספר "משנה תורה - יד החזקה", שם מתאר הנשר הגדול את חזון ימות המשיח: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
הלחן החסידי העתיק משתלב עם המילים הנצחיות לכדי יצירה שכולה כיסופים לגאולה.
כבר בדורות קודמים היו מגדולי הדור שנהגו והנהיגו ללמוד הלכות מהרמב"ם בכל יום, אך בשנת תשמ"ד חולל הרבי מליובאוויטש מהפכה כשהנהיג לימוד יומי משותף לכלל ישראל - במסלולים של פרק אחד או שלושה פרקים ליום, במטרה לסיים את כל הלכות התורה במחזוריות קבועה (פעם בשנה או פעם בשלוש שנים).
חשיבות הלימוד ברמב"ם הודגשה עוד מימי ראשית החסידות. ר' דוב בער, המגיד ממזריטש, כתב לתלמידו בעל התניא: ”בערב אחר מעריב ילמוד הרמב"ם הקדוש, כי קיבלתי ממורי הקדוש (הבעש"ט), שהוא סגולה ליראת שמים”.
עיבוד והפקה מוזיקלית: מנדי ליפסקר. לחן: חסידי חב"ד מהעיירה קובליץ. מילים: משנה תורה לרמב"ם (סוף הלכות מלכים). חיבור המילים ללחן: הרב דוד יואל וינפלד. גרפיקה: מענדי אלהרר.
צעד קטן לאדם: אליסף חפץ מגיש סינגל חדש עם מסר וחיזוק גדול בעבודת ה' - "אוצרות של נחת".
לקראת עשרת ימי תשובה, משיק הזמר והיוצר אליסף חפץ סינגל חדש אותו כתב יחד המוזיקאי מנדי ליפסקר, שיר עם מסר עמוק ומלא השראה בשם - "אוצרות של נחת".
אדם, מקדש עצמו מעט למטה, מקדשים אותו הרבה הרבה…
אדם, מטהר עצמו מעט למטה, מרימים אותו הרבה הרבה…
אם תפתחו לי כפתחו של מחט, אני אפתח לכם - אוצרות של נחת.
השיר נכתב בהשראת דברי חז"ל (יומא לט. ומדרש רבה שיר השירים), בתוספת ביאור מתורתו של בעל ה"תניא", שעיקר עבודת ה' של האדם הבינוני בעולם הזה, הוא להלחם ולהתגבר תמיד על היצר הרע והמחשבות הלא טובות, למרות שהיצר הרע עדיין בשיא תקפו וגבורתו, כל מעשה קטן של התגברות, עושה נחת רוח לה' יתברך, והוא שולח לאדם הזה הרבה תוספת קדושה מלמעלה ומסייע לו לעלות במעלות הקדושה.
ציטוט מדברי בעל התניא: "ולא עוד אלא אפי' בדברים המותרים לגמרי כל מה שהאדם זובח יצרו אפי' שעה קלה ומתכוין לאכפיא לס"א שבחלל השמאלי כגון שחפץ לאכול ומאחר סעודתו עד לאחר שעה או פחות ועוסק בתורה באותה שעה. כדאיתא בגמ' שעה רביעית מאכל כל אדם שעה ששית מאכל ת"ח. והיו מרעיבים עצמם שתי שעות לכוונה זו אף שגם אחר הסעודה היו לומדים כל היום.
וכן אם בולם פיו מלדבר דברים שלבו מתאוה מאד לדברם מענייני העולם וכן בהרהורי מחשבתו אפי' במעט מזעיר דאתכפיא ס"א לתתא אסתלק יקרא דקב"ה וקדושתו לעילא הרבה ומקדושה זו נמשכת קדושה עליונה על האדם למטה לסייעו סיוע רב ועצום לעבודתו ית'.
וז"ש רז"ל אדם מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה לבד מה שמקיים מצות עשה של תורה והתקדשתם וכו' כשמקדש עצמו במותר לו ופי' והתקדשתם שתעשו עצמכם קדושים כלומר אף שבאמת אינו קדוש ומובדל מס"א כי היא בתקפה ובגבורתה כתולדתה בחלל השמאלי רק שכובש יצרו ומקדש עצמו. והייתם קדושים כלומר סופו להיות קדוש ומובדל באמת מהס"א ע"י שמקדשים אותו הרבה מלמעלה ומסייעים אותו לגרשה מלבו מעט מעט". (תניא ליקוטי אמרים פרק כז)
אליסף: בעל התניא מבאר לנו "שלא תמיד צריך מהפכות גדולות כדי לזוז קדימה. לפעמים דווקא כשקשה, כשיש בלבול או עייפות, מספיק ניצוץ של מחשבה טובה, צעד אחד קדימה, שיפתח פתח קטן אפילו "כפתחו של מחט״. וכבר יפתחו בפנינו כל השערים ואוצרות של נחת."
על הפסוק בשיר השירים "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי" אומר המדרש: "ר' יוסי אומר, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו".
השיר "אוצרות של נחת" יוצא לקראת עשרת ימי תשובה, בזמן שעל כל אחד לראות עצמו בדרגת 'בינוני', ואם עשה מצווה אחת מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות. השיר הזה מזמין את כל אחד מאיתנו לעשות את הצעד הקטן הבא, מתוך אמונה שגם הפעולות הקטנות ביותר יכולות להוביל לשפע של קדושה, הצלחה, ברכה ונחת.
