כשהסנגוריה החסידית פוגשת אנרגיה מקפיצה: שרוליק כהן בסינגל-קליפ חדש – "אוי ויי טאטע"
בעיצומם של עשרת ימי תשובה, ימים ספורים לפני יום הכיפורים, הזמר והיוצר שרוליק כהן מוציא סינגל-קליפ חדש בשם "אוי ויי טאטע", המבוסס על הניגון הידוע "ריבונו של עולם - לאמיר מאכן א בייט" המיוחס לרבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע - "סנגורן של ישראל".
השיר במקור מתאר מעין "עסקה" שבה מתווך רבי לוי יצחק בין הקדוש ברוך הוא לבין עם ישראל: ישראל מוסרים את החטאים, העוונות והפשעים, ובתמורה מקבלים מחילה, סליחה וכפרה. לצד זאת, מופיעה בקשתו של רבי לוי יצחק להוסיף לעסקה גם בני, חיי ומזוני - חיים טובים, פרנסה וילדים לעבודתו יתברך. ומסיים בקטע נוסף בו בא לידי ביטוי ההבדל בין חיי השקר של אומות העולם והכופרים, לבין עם ישראל שכל רצונם הוא ש'יתגדל ויתקדש שמיה רבה'.
בתקופה הזאת של ימי הרחמים והסליחות בחר שרוליק כהן להגיש חלק מתוך המילים הללו בעיבוד מוזיקלי קצבי ושמח, שמעניק לניגון הוותיק אופי אנרגטי ומרענן.
הביצוע החדש מקבל לחן פרי עטו של שרוליק כהן, והוא עטוף בעיבוד והפקה מוזיקלית של מאיר ליברמן. את השיר מלווה קליפ שצולם סביב בימת בית הכנסת בהתאם לאווירת הימים בהפקה של שלום בריסק.
קרדיטים:
לחן: שרוליק כהן.
מילים: ע"פ רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
עיבוד והפקה מוזיקלית: מאיר ליברמן.
מיקס: יענקי כהן.
עריכה וצבע: הרשי סגל .
צילום: יצחק קלמן.
הפקת קליפ: שלום בריסק.
עיצוב עטיפה: זעירא.
תודה מיוחדת: יענקי כהן אחי היקר, מנחם ברנשטיין, סנדי שטיינר.
יחסי ציבור ותקשורת: ישראל רוזן.
קישור לקובץ בגוגל דרייב
[audio:קישור]
מילות השיר: (בביצוע של שרוליק כהן)
ריבנו של עולם לאמיר מאכן א בייט
[רבונו של עולם, בוא נעשה עסקת חליפין]
איך וועל דיר געבן חטאים עוונות ופשעים
[אני אתן לך חטאים, עוונות ופשעים]
אוי וויי טאטע אוי וויי טאטע
[אוי ווי אבא, אוי ווי אבא]
דו וועסט מיר געבן מחילה סליחה וכפרה, אוי וויי טאטע
[אתה תיתן לי מחילה, סליחה וכפרה, אוי ווי אבא,]
אוי ווי טאטע
טאמער וועסטו מיינען גלייך אויף גלייך, ניין זיי מיר מויחל טאטע
[אם תחשוב [שזה צריך להיות] שווה בשווה – לא, מחל לי אבא,]
טאמער וועסטו פרעגן גלייך אויף גלייך ניין זיי מיר מויחל טאטע
[אם תשאל [על עסקה של] שווה בשווה – לא, מחל לי אבא.]
דמינים ואפיקרוסים זאגן אז חלילה נישטע קען גאט אוי וויי טאטע אוי ווי טאטע אוי ווי טאטע
[המינים והאפיקורסים אומרים שחלילה אין אלוקים, אוי ווי אבא, אוי ווי אבא, אוי ווי אבא,]
די מצריים זאגן אז זייער גאט איז א גאט אוי ווי טאטע אוי וויי טאטע
[המצרים אומרים שהאליל שלהם הוא אל, אוי ווי אבא, אוי ווי אבא.]
אבער איך לוי יצחק בן שרה סאשע זאג: יתגדל ויתקדש שמיה רבא
[אבל אני, לוי יצחק בן שרה סאשא, אומר: יתגדל ויתקדש שמיה רבא!]
מילות השיר המלא במקור:
ריבונו של עולם איך וועל מיט דיר מאכן א בייט, א בייט וועל איך מיט דיר מאכן.
איך וועל דיר געבן חטאים עוונות ופשעים, אוי וויי טאטע!
טאמער וועסטו פרעגן וואס דו וועסט מיר געבן דערפאר, זאג איך דיר:
דו וועסט מיר געבן מחילה סליחה וכפרה, אוי וויי טאטע!
טאמער וועסטו מיינען גלייך אויף גלייך, ניין, זאג איך דיר:
דו וועסט מיר נאך צוגעבן בני חיי ומזוני, אוי וויי טאטע!
טאמער וועסטו פרעגן וואס בני הייסט זאג איך דיר:
בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, אוי וויי טאטע!
טאמער וועסטו פרעגן וואס חיי הייסט, זאג איך דיר:
חי חי יודוך וישבחוך, אוי וויי טאטע!
טאמער וועסטו פרעגן וואס מזוני הייסט, זאג איך דיר:
ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך, אוי וויי טאטע!
די מצריים זאגן אז זייער גאט איז א גאט, ניין, זאג איך דיר.
די פרסיים זאגן אז זייער גאט איז א גאט, ניין, זאג איך דיר.
די אפיקורסים זאגן אז חלילה נישטא קיין גאט, יא, זאג איך דיר:
אבער איך לוי יצחק בן שרה סאשע זאג: 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא'.
הסיפור שמאחורי השיר:
קשה כמובן לעמוד על מלוא עומק כוונתו של רבי לוי יצחק בדיבוריו הקדושים. דימוי ה"עסקה" יכול להתפרש בכמה אופנים.
נביא כאן כמה מהגרסאות ממקורות שונים, מתוכן ניתן יהיה להבין בצורה רחבה יותר את ההקשר ואת הרעיון העומד מאחורי המילים של השיר.
הסיפור כפי שמובא בספר "זכרון לראשונים":
פעם אחת אירע לי שראיתי סוג סחורה אצל ישראל, שהתבוננתי בשכלי שסחורה זו לא טובה בעדם, לא לבד שאינה לתועלת, רק שהוא עוד להם להיזק והפסד, והוא כלולה מג' מינים, והם 'חטאים עונות ופשעים'.
וכמו כן בהיותי במרום ראיתי שם אצל המקום ברוך הוא סוג סחורה שלא נחוצה וצריכה שם כלל, והיא גם כן כלולה מג' מינים, והם 'סליחה מחילה וכפרה', שמובן וידוע לכל שסחורה זו לא נצרכת שם כלל, כי המלאכים ושרפי מעלה אינם בעלי חטא כי אין בהם יצר הרע, וכמו שאמרו חז"ל (ברכות יז.) העולם הבא אין בו לא קנאה ולא שנאה וכו', ואם כן למה להם כפרה וסליחה אם אינם חוטאים כלל.
וכן עלה בדעתי לעסוק בסרסרות (תיווך) אצל המקום ברוך הוא ואצל ישראל עמו, שיעשו ביניהם חילוף מעשה ומתן, דהיינו שיתן להם ג' מינים אלו שהם 'סליחה מחילה וכפרה' תחת ג' מינים שלהם שהם 'חטאים עונות ופשעים'.
והנה בבואי ראשונה לפני המקום ברוך הוא להציע לפניו העסק, אמר לי לך תחילה אצל ישראל אם יתרצו. והלכתי אצל ישראל, ולא אבו כלל לעשות החילוף, בטענתם כי החטאים והעונות והפשעים הללו טובים הם למו, והרבה ממון הם משקיעים עבורם, וכמה יגיעות וכמה טרדות וכמה זמנים הם מבלים טרם מגיעים להם, ואיך יוציאום מידם תחת הסחורה הנ"ל שאינה שוה בעינהם כל כך נגד סחורתם. וכללו של דבר, שלא אבו שמוע, עד שהבטחתים שיוסיף להם הקב"ה עוד מין סחורה אל הסחורה הנ"ל.
זאת לא פעלתי כי אם על ידי יגיעה גדולה, ששמרתי את הדבר עדי הגיעו הזמנים המקודשים והמוכשרים לעסק זה, כמו בחדשים ובשבתות ובמועדים, ובפרט בעשרת ימי תשובה שאז הוא זמן המסחר הגדול מעסק הלזה, עד שעלתה בידי לרצותם לעסק זה על תנאי הנ"ל.
ובאתי לפני המקום ברוך הוא בטענות ישראל הנ"ל, שהם רוצים שיוסיף להם עוד מין סחורה נוסף על מינים הנ"ל. והנה בטרם נעתר לי גם זה ראיתי מונח במרום מן הצד בקרן זוית אחת עוד ג' מיני סחורה אשר גם אותם ראיתים עליהם שאינם נצרכים במרום כלל והם 'בני חיי ומזוני', שאין העליונים צריכים להם כלל, כי אינם בני פריה ורביה, וגם חיים וקיימים לעולם, ואין בהם לא אכילה ולא שתיה וכו'. ועלה בדעתי לבקש מאת המקום ברוך הוא שיוסיף ליתנם לישראל, ופרשתי ידי בצלו לבקשו גם על זה, ותודה לקל שגמרתי העסק ונעתר לי גם לזאת.
והנה בטרם ירדתי מאצלו יתברך בשמחה גדולה, כי הופק רצוני בגמר העסק בכי טוב, כרוזא קרי בחיל בקול קורא אלי מאת המקום ברוך הוא, ויאמר, לוי יצחק לוי יצחק, שמע נא את אשר אני דובר אליך, הנה רואה אני עד כמה אתה מתייגע ומכלה כחך על העסק לגמרו, וכמעט משליך אתה את נפשך מנגד עבור ישראל, אשאלך מה יהיה שכרך בעד סרסרותך וטרחך, הלא שכרך ראוי להיות הרבה מאד, ומדוע תעבוד בחנם.
ועניתי לו בזה הלשון: 'מישראל אינני מקוה לקבל שכרי מאומה, אך ממך אקוה ואוחיל כפי אשר ייטיב בעיניך'. ואמר לי המקום יתברך, זה יהיה שכרך מאתי בעבור הסרסרות שלך, שאלו הג' מינים שהוספתי להם על פי השתדלותך והם 'בני חיי ומזוני', הנני מוסר בידך בלבד, שתהיה אתה המושל בהם לתתם לכל אשר תחפוץ או ליטלם מכל מי אשר תחפוץ.
גרסה נוספת לסיפור, המובאת ב"שבחי הרב מברדיטשוב"
ובשבחי הרב מברדיטשוב מביא מעשה אחר שהיה עם רבינו, כאשר בא שנה אחת קודם כל נדרי, ולקח את הספר תורה בידו, אמר בזה הלשון:
רבונא דעלמא כולא, דו ביזט ארום געלאפן מיט דיין תורה ווי מיט א פארפוילט עפעלע [חזרת עם תורתך על כל האומות כמו עם תפוח רקוב], מי רצה כלל להביט עליך, אבל אנחנו עמך בני ישראל כן קבלנו את התורה, לכן אעשה עמך עסק, לנו ישראל יש עוונות חטאים ופשעים, ואילו אתה יש לך מחילה סליחה וכפרה, וועלן מיר זיך טוישן [נתחלף ביננו], אנו ניתן לך עוונות חטאים ופשעים, ואתה תתן לנו סליחה מחילה וכפרה. נאר אפשר מיינסטו גלייך אויף גלייך, ניין [אולי תחשוב שיהיה מקח השוה, לא], אז אונז וואלטן מיר נישט געהאט קיין חטאים וואלסט דו דאך נישט געווען קיין סולח ומוחל, לכן זאלסט דו צו געבן בני חיי ומזוני [שהרי אילו לא חטאנו לא
היית נקרא 'סולח ומוחל', לכן תוסיף בני חיי ומזוני'].
גרסה נוספת המובאת בספר מאור ישראל - דרושים
מעשה ברבי לוי יצחק מברדטשוב, שעבר לפני התיבה ביום הכפורים, מצפרא ועד פניא, ותפילתו בהתלהבות רבה כדרכו, ונחלי דמעה ירדו מעיניו, בסיום תפלת נעילה, דפק על התיבה, ושאל, האם יש כאן מי שמקצועו סרסור (מתווך), עמד אחד ואמר אני סרסור מומחה שכן המקצוע שלי, אמר לו רבי לוי יצחק, אם כן ברצוני שאתה תפסוק לי לפי דמי הסרסרות שלי, מה שמגיע לי מאת הקדוש ברוך הוא, כי היום הייתי סרסור בינו כביכול, לבין בני ישראל, והיה לפני עסק גדול שבא לכלל גמירא.
הנה בעולם הזה יש לצערינו יצר הרע המסית ומדיח, עד שבעטיו הצטברו חטאים עוונות ופשעים, ועמלתי היום בכל כחי והחלפתי שלשה אלה, בשלשה אחרים של מחילה סליחה וכפרה, רבות יגעתי באנחתי עד שהבאתי הדברים לכלל גמר, עתה אמור לי בתור סרסור מומחה, האם מגיע לי במקום שלשה אלה, שלשה דברים בשכר, בני, חיי אריכי ומזוני רויחי, כדמי סרסרות שלי, ענה הסרסור, בהחלט מגיע לך דמי סרסרות שכזה, פתח רבי לוי יצחק את ההיכל ואמר רבונו של עולם! דמי סרסרות בני חיי ומזוני שמגיעים לי נא לחלק אותם לכל עמך ישראל.
לגבי החלק האחרון בשיר:
מתוך הספר שער יששכר להרה"ק ממונקאטש מאמר ישע רב אות ל"ח
הנה מקובל ונודע מהצדיקים וחסידי עליון זי"ע כי הגה"ק רבינו הרב מברדיטשוב זי"ע בעל קדושת לוי אמר וצעק הניגון בבכייתו בראש השנה קודם יתגדל בתחילת מוסף: הרוסי אומר וחושב כי העולם שלו, הצרפתי אומר שהעולם שלו, וכן חשב כל אדירי המלכים אבל אנחנו אומרים: יתגדל ויתקדש שמיה רבא.
הערכת העורך: חלקים מכל הנ"ל לקחתי מתוך הדיון באתר "פורום לתורה", ובעיקר מתוך מאמר שפרסם בעניין משתמש בשם "אגודה אחת", להרחבה בנושא ניתן לעיין שם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
כל תגובה תפורסם רק לאחר בדיקה, תגובות לא ראויות לא יפורסמו.